בשנת 2008 פורסם בספר החוקים חוק הפיקוח על שירותים פיננסים – חוק תיקון 3.
מטרת התיקון מעבר לכוונה כי כל אזרח חייב לצבור פנסיה מינימאלית ,הייתה לייצר תחרות בין הקופות השונות.
הוחלט בעצם שכל הפקדה לקופת הגמל החל מה- 1.1.2008 תהפוך לקצבה חודשית.
פעולה זו בעצם גרמה לקופות הגמל לאבד מהאטרקטיביות שלהן, והמבוטחים חיפשו אפיק אחר.
כיום ניתן למצוא בחלק מהסקטורים השונים הפקדות לקופת גמל במעמד שכיר. (עובדי מדינה, עובדי הוראה, וכד'..)
הפקדה זו בדרך כלל מופקדת עבור שעות עבודה נוספות והחזר הוצאות.
הטבות מס
מדינת ישראל מעודדת שכירים ועצמאיים לחסוך לתקופת הפגישה ומעניקה בגין זה הטבות מס , עד לתקרה הקבועה בחוק.
עצמאי(שאינו שכיר) רשאי להפקיד עד 16%(במקרים מסוימים עד 16.5%) מכל ההכנסה שלו ועד גובה התקרה ולקבל הטבת מס.
לדוגמה:
עצמאי שהכנסתו 100,000 ₪ יכול להפקיד 16% ולהנות מהטבות הבאות:
ניכוי: 11% מהכנסה(11,000 ₪) ינוכו מהכנסה החייבת במס
כלומר לצורך חישוב מס הכנסה יתייחסו אל הכנסתו כאילו היא 89,000 שח, ומתוך הסכום הזה יחושב גובה המסה שעליו לשלם.
זיכוי: 5.5% נוספים(5,500 ₪) יקנו לעובד זיכוי ממס בשיעור של 35% מגובה הפקדה(1,925 ₪)
משמעות הדבר היא כי מגובה המס שחושב יופחת סכום בסך 1,925 ₪ , והסכום שיתקבל הוא גובה המס שיהיה על העובד לשלם.
נכון לשנת 2023 סה"כ ההפקדות שהעובד יוכל להפקיד בשנה ויוכל ליהנות מהטבות מס בגינן הן 37,224 ₪ .
סכום מקסימלי לניכוי – 24,816 ₪
סכום מקסימלי לזיכוי- 12,408 ₪
לגבי השכירים זה קצת יותר מורכב כיוון שכל ההטבות יכולות להינתן רק כנגד שכר שאינו מבוטח, כלומר שכר שבגינו אין הפרשות לקרן הפנסיה.
בנוסף צריך לקחת בחשבון שיש תקרה של הכנסה מבוטחת שממנה והלאה אין ניכוי בכלל.